תוכן עניינים
אני אוהב אתרים יפים. אני יכול להיתקע על מעבר חכם בין תמונות, טיפוגרפיה מעניינת או אנימציית גלילה שבנויה כל כך טוב, שאני חוזר אחורה כדי לראות אותה שוב. יש מעצבים ובוני אתרים שהעבודות שלהם גורמות לי לעצור ולהעריך את הרעיון ואת הביצוע. לפעמים יש בי גם קנאה קטנה. ושהייתי שמח לחשוב על זה בעצמי.
לאחרונה, כשחיפשתי השראות לאתר של צלם, התחושה הזאת חזרה. ראיתי עבודות עם המון כישרון, השקעה ויצירתיות. אבל תוך כדי החיפוש שמתי לב שבחלק מהאתרים אני מתעניין יותר במה שעשה המעצב מאשר במה שצילם הצלם. אולי זה גם מה שהעין שלי כמעצב מחפשת, אבל הרגשתי שבמקרים האלה העיצוב מושך את תשומת הלב מהצילום עצמו.
זה גרם לי לחשוב על האיזון שאני מחפשים בכל פרויקט: איך בונים אתר עם אופי ונוכחות, ובאותו הזמן שומרים על נוחות השימוש ועל מה שהוא אמור להשיג עבור העסק.
עיצוב שצריך לתת לעבודה את הבמה
אתר של צלם הוא דוגמה טובה, כי יש בו כבר יצירה שצריכה לקבל את הבמה. האור, הקומפוזיציה, האנשים, הסגנון והסיפור נמצאים בתמונות. העיצוב של האתר יכול לחבר ביניהן, לתת להן קצב וליצור מסגרת שמרגישה נכונה לצלם.
גם למי שנכנסים לאתר יש מטרה. לקוחות פוטנציאליים רוצים לראות עבודות, להתרשם מפרויקטים שלמים ולהבין אם הסגנון מתאים למה שהם מחפשים. אחרי זה, הם צריכים למצוא בקלות איך איך ליצור קשר עם הצלם.
כשצריך להבין מחדש איך גוללים, לחכות למעבר בכל תמונה או לנחש איפה מסתתר הפרויקט הבא, הצפייה הופכת למשימה. אפשר להעריך מאוד את הפתרון היצירתי, ועדיין לשאול אם הוא מקל על ההיכרות עם הצלם.
מבחינתי, עיצוב מוצלח לאתר כזה הוא עיצוב שגורם לי לרצות לראות עוד עבודות של הצלם. הוא יכול להיות נועז ומפתיע, כל עוד הוא נותן לתמונות מקום ומאפשר לצפות בהן בנוחות.
אתר יפה עדיין צריך לעבוד
ליופי יש תפקיד. הבחירה בצבעים, בתמונות, בגופנים ובמרווחים משפיעה על האופי של האתר ועל התחושה שהעסק משדר. באתר של עסק יצירתי, השפה העיצובית יכולה גם לעזור ללקוחות להבין אם יש ביניהם התאמה.
יש לכך בסיס גם במחקרי חוויית משתמש: אנשים נוטים לתפוס ממשקים אסתטיים כנוחים יותר לשימוש, ולעיתים סלחניים יותר כלפי קשיים קטנים. עם זאת, הרושם החיובי הזה מוגבל כשקשה להשלים פעולות. לקריאה על הקשר בין אסתטיקה לתפיסת השימושיות.
לכן, האיזון לא מחייב אתר שגרתי. אפשר ליצור אתר מלא אופי בעזרת בחירת תמונות מדויקת, מבנה מעניין, צבעוניות וטיפוגרפיה, ולשלב בו תנועה במקומות שבהם היא מוסיפה לחוויה.
גם המטרה העסקית רחבה יותר מלחיצה מיידית על כפתור. לפעמים האתר צריך לבנות אמון, להמחיש את איכות העבודה או לעזור ללקוחות להבין שהשירות מתאים להם. עיצוב שתומך בכך עושה עבודה חשובה, גם אם הפנייה מגיעה בהמשך.
מתי תנועה מוסיפה ומתי היא מפריעה?
אני אוהב אתרים שמרגישים חיים. תגובה עדינה של כפתור, פתיחה נעימה של תפריט או מעבר קצר בין תמונות יכולים להוסיף הרבה. תנועה יכולה גם להסביר מה קרה בעקבות לחיצה ולהבהיר איך משתמשים ברכיב מסוים. לקריאה על תפקיד האנימציה בחוויית המשתמש.
הקושי מתחיל כשהגולשים צריכים להתאים את עצמם לקצב של האפקט. למשל:
- טקסט שנחשף לאט ומשאיר אותם מחכים עד שאפשר לקרוא אותו.
- גלילה שלא מתקדמת כפי שציפו, כי היא מפעילה רצף אנימציות.
- מעברים ארוכים שחוזרים בכל כניסה לפרויקט.
- כמה אלמנטים שזזים במקביל ומושכים תשומת לב בזמן הקריאה.
לפני שמוסיפים אפקט כזה, כדאי לשאול מה הוא נותן לגולשים, כמה זמן הוא דורש מהם ואיך הוא מרגיש בפעם החמישית שרואים אותו.
יש גם אתרים שבהם החוויה האינטראקטיבית עצמה היא חלק מרכזי מהמטרה, כמו פרויקט אמנותי או קמפיין ייעודי. מה שמתאים להם לא בהכרח מתאים לאתר שאליו מגיעים כדי להשוות שירותים או לעבור על תיק עבודות. ההחלטה צריכה להתחיל בקהל ובסיבה שבגללה הוא נכנס לאתר.
מה שקורה במחשב חייב לעבוד גם בטלפון
קל להתאהב ברעיון כשרואים אותו על מסך גדול. בטלפון צריך לבדוק איך הוא מרגיש עם מסך קטן, מגע וגלילה באצבע.
האם אפשר לראות את התמונות בגודל שמאפשר להתרשם מהן? האם קל לפתוח פרויקט, לחזור לרשימה ולעבור לבא אחריו? האם מידע שמתגלה במחשב במעבר עכבר זמין גם במגע?
גם טעינה חלקה וקריאה נוחה הן חלק מהעיצוב. אפקט שמוצא חן בעינינו צריך לעבור את המבחן הזה על מכשיר אמיתי, לצד התמונות והתוכן הסופיים.
לפעמים נכון לפשט את התנועה במובייל או לבחור דרך אחרת להציג את אותו רעיון. אפשר לשמור על האופי של האתר ולהתאים את ההתנהגות שלו למסך שבו משתמשים.
להבין מה אהבנו בהשראה
בתהליך עיצוב קל להיסחף. לפעמים אנחנו, המעצבים ובוני האתרים, מתלהבים מרעיון ורוצים לנסות אותו. לפעמים הלקוחות מגיעים עם השראה ואומרים שהם רוצים משהו דומה. זו נקודת פתיחה טובה לשיחה.
כדאי להבין מה בדיוק מצא חן בעיניהם: התחושה שהאתר משדר, הדרך שבה התמונות מוצגות, הצבעוניות או התנועה עצמה. מתוך זה אפשר למצוא פתרון שמתאים לעסק שלהם ולקהל שאליו הם פונים.
כאנשי מקצוע, האחריות שלנו היא גם להסביר את המשמעות של הבחירות. אם אנימציה מסוימת מעכבת גישה לתוכן, צריך להראות את זה ולהציע אפשרות ששומרת על הרעיון ומאפשרת שימוש נוח יותר.
אותה אחריות חלה גם על הרעיונות שלנו. כדאי להיות מסוגלים לשנות או לוותר על אפקט שאנחנו אוהבים כשמתברר שהוא מקשה על השימוש. חלק מהמקצועיות הוא לדעת מתי הרעיון היצירתי שלנו צריך לפנות קצת מקום.
איך בודקים אם העיצוב באמת עובד
לפני שמאשרים עיצוב, כדאי להתנסות בגרסה עובדת. תמונה של עמוד יכולה להראות את הצבעים ואת המבנה, אבל לא את קצב הגלילה, המעברים או ההתנהגות בטלפון.
תנו לאנשים שלא היו חלק מהתהליך, ורצוי שדומים ללקוחות שלכם, משימות פשוטות:
- להבין מה העסק מציע ולמי השירות מתאים.
- למצוא עבודה או שירות שמעניינים אותם.
- לעבור בין עמודים ולחזור לתוכן שכבר ראו.
- למצוא איך יוצרים קשר.
תנו להם לנסות בלי להסביר מראש איפה כל דבר נמצא. שימו לב איפה הם נעצרים, על מה הם מנסים ללחוץ ומה לא ברור להם. אפשר ללמוד מזה יותר מאשר מהשאלה הכללית אם האתר יפה בעיניהם.
אחרי העלייה לאוויר, כדאי לבחון גם את הפניות שמגיעות ואת ההתנהגות באתר. זמן שהייה ארוך, למשל, יכול לשקף עניין, אבל גם קושי למצוא מידע. כדי להבין אם העיצוב תומך במטרה צריך להסתכל על כמה סימנים יחד, ובהתחשב בקהל שמגיע לאתר ובמקור התנועה.
מה כדאי לגולשים לזכור בסוף?
אני רוצה להמשיך להיתקל באתרים שיגרמו לי לעצור, לפרגן ליוצרים שלהם ואולי גם לקנא קצת. היצירתיות הזאת נותנת לי רעיונות ומעודדת אותי להשתפר.
כשאנחנו חוזרים לפרויקט של לקוח, צריך לחבר את ההשראה למה שחשוב לעסק שלו. באתר של צלם, הייתי רוצה שהגולשים יזכרו את הצילומים, יבינו את הסגנון וירגישו שקל לפנות אליו. באתר של נותני שירות, שהעיצוב יעזור להם להבין את ההצעה ולהחליט אם היא מתאימה להם.
זו גם הגישה שלנו כסטודיו לבניית אתרים: להבין את העסק, את הלקוחות ואת התפקיד של האתר, ומשם לפתח את העיצוב ואת חוויית השימוש.
אם אתם מתכננים אתר חדש, בואו נדבר על מה שאתם רוצים שהוא ישיג עבורכם ועל הדרך לתת לזה ביטוי בעיצוב.
